החלטה בתיק בש"פ 5795/12

           בקשה שלישית להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

1.        כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו, בין היתר, עבירות של קשירת קשר לפשע, שוד בנסיבות מחמירות, התפרצות למקום מגורים בנסיבות מחמירות, עבירות נשק והחזקת סכין. העובדות פורטו בהרחבה בהחלטתי הקודמת בעניין מיום 8.5.12 (בש"פ 3491/12). משכך אזכיר רק בקצרה כי כתב האישום כולל שני אישומים בהם נטען כי המשיב יחד עם אחרים הצטיידו באקדח וסכינים, פרצו לבית מגורים, שם איימו על אחד מבני הבית באקדח ודרשו ממנו כסף. במהלך השוד היכו בני החבורה את המתלונן ואף איימו עליו כי יחתכו אצבע מידו. בני החבורה, לאחר שלקחו כספים ותכשיטים, העירו את שלוש הבנות הקטינות בבית, ואיימו להרוג את מי שיתלונן עליהם. באישום השני נטען כי המשיב יחד עם אחרים התפרצו לבית מגורים אחר, היכו את אחד מדיירי הבית, כפתו אותו ואיימו עליו בסכין. החבורה נמלטה לאחר שהגיע למקום סייר של חברת הביטחון, תוך שהם נוטלים איתם רכוש של בני הבית.

2.        בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בא-כוחו של המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, וכן למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו, הן בשל העדר חלופה, והן מאחר שהמשיב היה עצור עד תום ההליכים בתיק אחר. ביום 8.2.12 הורה בית משפט זה (כב' השופט פוגלמן) בהסכמת בא-כוח המשיב על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים. ביום 10.5.12 הוריתי על הארכת מעצר שנייה של המשיב בתשעים ימים נוספים. כעת מתבקשת הארכת מעצר שלישית. יצוין כי בתיק העיקרי שמתנהל נגד המשיב התנהלו במהלך חודש אפריל שתי ישיבות הוכחות, בהן נשמעו שישה עדים. ביום 9.5.12 נשמעו עדויותיהם של 8 שוטרים. באותו מועד נדחתה בקשתו של הסנגור לפסילת ההרכב, וכן בקשתו לעיכוב הדיון עד להגשת ערעור על החלטה זו. ביום 23.5.12 העידו שלושה עדים נוספים, בהם אחד המתלוננים. בחודש יוני התקיימו שתי ישיבות הוכחות נוספות, בהן העידו שישה עדים. בחודש יולי התקיימה ישיבת הוכחות נוספת בה נשמעה עדותם של שלושה עדים נוספים. לאחרי הפגרה קבועות ישיבות הוכחות נוספות, אחת לחודש, עד לחודש דצמבר 2012. להשלמת התמונה יצוין כי שותפו של המשיב לשני האישומים הורשע על פי הודאתו ודינו נגזר ל-15 שנות מאסר. שותף נוסף לאישום השני בלבד הורשע על פי הודאתו והושת עליו עונש של שש שנות מאסר. ערעור המדינה על קולת עונשו תלוי ועומד בפני בית משפט זה.

3.        באת כוח המדינה טענה כי התיק מצוי לקראת סוף פרשת התביעה. קבועים 4 מועדי הוכחות, כאשר שלושה מהם במסגרת ההארכה המבוקשת. היא הוסיפה כי העיכובים בתחילת המשפט נבעו מהחלפת הרכבים ומעיכובים מטעמה של ההגנה. עם זאת, מאז תחילת ההוכחות נשמע התיק בקצב סביר. עוד היא הדגישה את חומרת העבירות, התכנון שקדם להם ואת האכזריות בביצוע המעשים.

4.        בא-כוח המשיב טען כי גם בהארכת המעצר הקודמת הצהירה באת-כוח המדינה כי המשפט מצוי לפני תום פרשת התביעה, ולא כך היה. ישנם מספר רב של עדים שצפויים להעיד מטעם ההגנה, ואף בפרשת התביעה יש עדים רבים נוספים. להערכתו התיק לא יסתיים בחודש דצמבר. עוד ציין כי נשמעה טענת זוטא, וכי הוא מעריך שיש סיכוי כי היא תתקבל. הסנגור הוסיף וטען כי בשל חלוף הזמן נקודת האיזון השתנתה ויש לפחות להכין בעניינו של המשיב תסקיר שירות מבחן אשר יבחן אפשרות לחלופת מעצר. לטענתו, גם אם תלויים ועומדים נגד המשיב תיקים נוספים, הרי שגם בהם עומדת לו חזקת החפות.

5.        לאחר ששמעתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אכן, חלוף הזמן מסיט את נקודת האיזון בין השיקולים העומדים על הפרק לטובת חירותו של הנאשם. עם זאת "כאשר מדובר בנאשם אשר המסוכנות הנשקפת ממנו היא רבה וזועקת, המשקל שיש ליתן לחלוף הזמן הוא פחות, שכן, כף המאזניים שמנגד כבדה היא. לפיכך, הנטייה במקרה כזה היא להותיר הנאשם במעצר גם כאשר חלפה התקופה הסטטוטורית. מובן כי ככל שחולף הזמן, כפות המאזניים עשויות להתאיין עד שלא יהיה מנוס גם משחרורו של נאשם שכזה ממעצר" (בש"פ 3896/09 מדינת ישראל נ' ברקולין (לא פורסמה, 31.5.09)). במקרה דנן איני סבורה כי נקודת האיזון עברה את הנקודה בה נוטה המשקל לטובת חירותו של הנאשם. המסוכנות הנשקפת לכאורה מהמשיב כבדה היא ביותר. המשיב מואשם בעבירות חמורות של שוד, התפרצות ועוד, אך העיקר הוא נסיבות העבירות בהן הוא מואשם. המשיב יחד עם חבורתו תכננו וביצעו פריצות לבתי מגורים, כאשר בני הבית נמים את שנתם. הם העירו את בני הבית, איימו עליהם, היכו אותם ונטלו את רכושם. בני החבורה נהגו באכזריות רבה במהלך השוד, ולא בחלו אף בשימוש בילדיהם הקטנים של בני המשפחה אשר גם בהם נטעו פחד וחרדה. נסיבות קשות אלו מלמדות על העדר גבולות, ולפיכך מצביעות על מסוכנות גבוהה הנשקפת מהמשיב. אשר על כן איני סבורה כי ניתן בשלב זה לאיין את מסוכנותו של המשיב באמצעות חלופת מעצר, ולפיכך אין מקום להורות על הגשת תסקיר שירות מבחן לעת הזו.

           לצד זאת יש להדגיש כי נראה שמשפטו של המשיב מתנהל בקצב סביר לעת עתה. פרשת התביעה בעיצומה ויש סיכוי שתסתיים בקרוב. אמנם יתכן כי המשפט לא יסתיים במסגרת ההארכה הקרובה, אך הוא צפוי להתקדם באופן משמעותי במהלכה. לכך יש להוסיף כי כנגד המשיב תלויים ועומדים שני תיקים חמורים נוספים, שאף הם בשלב לכאורי זה מחזקים את ההחלטה להאריך את מעצרו של המשיב. אעיר כי מובן שאם תתקבל טענת הזוטא שהעלה המשיב, או שיחול כרסום אחר בראיות התביעה, יוכל הסנגור להגיש בקשה לעיון חוזר בשאלת מעצרו של המשיב, אך טענות אלו אינן רלוונטיות במסגרת הארכת המעצר.

           הבקשה, אם כן, מתקבלת. מעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים החל מיום 10.8.12, או עד למתן פסק דין בת.פ. 23434-05-11 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

           ניתנה ביום, י"ג באב תשע"ב (1.8.12).

           תוקנה היום, ט"ז באלול תשע"ב (3.9.12).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    עכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: